מדיאט קולה לשייק ירוק - הסיפור האישי שלי

כילדת מפתח שמנה, היה לי טריק. בדרך הביתה הייתי ״מגלה״ שהמפתח שלי לא בתיק ומבקשת להתארח אצל השכנים. אחרי חצי שעה, הייתי ״מוצאת״ את המפתח והולכת הביתה.
מה יצא לי מזה? 2 ארוחות צהריים!

צה"ל, יולי 2007
אני משרתת בצבא בתפקיד מ״מ טירונות בבה״ד 7. מעבר לכביש אחותי בחדר לידה (יומיים), החיילות לא קלות בכלל, החום של אוגוסט מתקרב, הדאגה לאחותי וההתרגשות לקראת הפיכתי לדודה בפעם הראשונה, פוגשים את התפריט ואת הרגלי האכילה.
ארוחות מאוחרות ושמנות באמצע הלילה (עד שפתחו קניון מול הבסיס, לא נאכל?), המון בצק לבן, בורקסים ומאפים, לחמים וכל הבא לידי, 2 בקבוקי דיאט קולה גדולים, ליום! וארוחת הבוקר המועדפת עלי, צ׳יטוס בוטנים (היה פעם, טעים) וגביע קוטג׳.
באמצע שיעור אב״כ, שאני על הבמה מול 60 חיילות, אני מרגישה כאב חד בבטן שלא הרגשתי אף פעם, רצה החוצה, שולחת את הסמלת לחיילות, נכנסת למשרד של מפקד הפלוגה, מתיישבת על הרצפה ומתפתלת מכאבים. יומיים למחרת אני בקולונוסקופיה הראשונה שלי!
״מזל טוב, יש לך בבטן חיידק שפצע אותך בושט ובמעי הגס. הנה אנטיביוטיקה, 3 פעמים ביום, את הכדור השני לפני אוכל חצי שעה ואת הכדור השלישי מתי שממש כואב״.
״או.קיי, תודה רבה" רגע, אני יכולה לאכול הכל?"
״בטח אין בעיה, רק לא לשכוח את הכדורים״ 
מאז סבלתי… החזקתי כמויות לא סבירות של אומפרדקס (כדור נפוץ) בכל מקום אפשרי ובלעתי גם שרק דמיינתי כאב. השנים חלפו, השתחררתי מהצבא, טסתי לאירלנד, שתיתי גינס ואכלתי מלא המבורגר צמחוני, צ׳יפס, טבעות בצל, גבינות שמנות, חטיפים מגניבים, שוקולדים לרוב ואיזה כיף!

אירלנד, 2008

ישראל, ינואר 2009, 87 קילו של כאבי בטן בלתי פוסקים. 
עברתי לגור בתל אביב, וואו כמה אוכל! תפרנים אוכלים הרבה וזול, פעמיים בשבוע פסטה בבר גוריו, שבת בצהריים ג׳חנון אצל הילה והכי חשוב, מלצרים אוכלים חינם. בקפה נטו, המנה האהובה הייתה כריך עם מיונז בזיליקום לימוני, חביתה מפנקת, אבוקדו, גבינת עיזים וירקות. משם עברתי לבנדיקט - מעוז הביצים! 2 פרוסות לחם בריוש מפנק, תרד במלא שמנת, 2 ביצים עלומות ורוטב בשמל, חינם, כל יום. 2-3 לחניות בריוש עם ונטלה לקינוח ותוך כדי העבודה והחיים יפים! נדלג על התקופה בא רזיתי, השמנתי, רזיתי, השמנתי ואז התחלתי לעבוד ב״רביבה וסיליה״, ויטרינת הקינוחים המפונקת שרק מתמלא כל היום בדברים טעים, בצקים שווים, קרם פטיסייר, טארטלט וניל, מקרטונים ומה לא. עכשיו סוד. יש 2 סוגי קינוחים בעולם, אלה שאפשר למכור יום אחרי הייצור ואלה שלא. מה עושים בסגירת המסעדה בלילה? ניחשתם נכון! אוכלים קינוחים! 

ואז זה קרה, פברואר 2012, הייתי בשיעור באוניברסיטה, משוטטת לי באינטרנט להפיג את השעמום שפתאום קופץ עלי באנר, ״ניקוי (צום) מיצים״. מבלי להבין לגמרי מזה אומר, שולפת את האשראי ונרשמת. זהו, כאן החיים התחלקו ל 2, לפני ואחרי הגלולה האדומה (מטריקס). לא אאריך בדברים אבל למדתי בצום הזה המון! הבנתי למה הבטן כואבת, כמה טעויות אני עושה ביום, בשעה, בכל ארוחה כמעט והכי חשוב הרגשתי! הרגשתי טוב! לא כאבה לי הבטן, היה לי נעים, נעלמו לי החשקים למתוק, הפחתתי כמויות והחלטתי לעבור שלב מצמחונות לטבעונות - הצום עדיין מתקיים אחת לחודשיים ומי שרוצה להצטרף אלינו מוזמן- "ניקוי (צום) מיצים"

ניקוי מיצים 

 

אבל רגע, לא כל מהר, גם לדעת מה בריא ומה לאכול זה לא מספיק. כי הרגלי האכילה שלי לא נעלמו לשום מקום, לאכול מאוחר, לאכול מהסיר, לסיים את הצלחות של הילדים (שטיפלתי בהם), להתפנק על מתוק, כי שמח, כי עצוב, כי עייפים, כי נשבר הלב, כי יש יומולדת, כי כבר עברנו שואה אחת ואי אפשר לדעת מה יקרה מחר.

יולי 2017, בדיוק עשור אחרי, אני בן אדם חדש.
אני, אותה עדי שארוחת הצהריים האהובה עליה הייתה שני שניצל תירס בלחם אחיד עם המון קטשופ ודיאט קולה. מבשלת לאנשים בבית אוכל בריא.
למי שמכיר אותי שנים, זה לפעמים נשמע כמו בדיחה. אני לא שותה מוגז או מתוק בכלל,
התפריט שלי עדיין לא מושלם אבל הוא אחר ושונה ובריא הרבה יותר.
חולה הרבה פחות אם בכלל, טיילתי ללא חיסונים 4 חודשים בהודו, בבריאות מיטבית. בטן, גוף ונפש. את מקומו של הקורנפלקס הצהוב ליד המיטה שלי תפסו ספרים, כאלה שעוזרים לי ללמוד יותר וכאלה שמאכילים לי את הנפש.

תהליכי שינוי הרגלי אכילה הינם מורכבים, לא פשוטים והתמודדות איתם לבד היא מאתגרת מאוד.
!המלצה מהלב, מהניסיון שלי, חפשו מישהו שאתם מתחברים אליו בלב וצאו איתו לדרך.


במאמר הבא תוכלו לקרוא כיצד הסיפור האישי שלי הוא היום חלק מהעבודה שלי, תוכלו למצוא כלים מעשיים לאיך עושים חינוך להרגלי אכילה נכונים? איזה מסר מועבר לילד שאוכל מול טלוויזיה, בין הסיבובים על המגלשה בגינה ומה עושים עם ילדים סרבני אוכל או אכלנים כפייתיים.