לא אכל? לא סוף העולם

ילדה (1.5) חולה, מסרבת לאכול. אמה, מפזרת לה דגני בוקר על הרצפה, בתקווה שבזמן שבתה משחקת ומכניסה דברים לפה, היא תאכל. 
ילד (3) משחק בגן שעשועים, סבתא עומדת מתחת למגלשה, במקום לקבל אותו בחיבוק, היא מוכנה עם הביס ביד, האוכל נדחף לפה מכוח התנופה, הילד אכל, לסבתא שלום. 
ילדה (5) מבקשת חביתה לארוחת ערב, אבא מכין. הילדה לא אוכלת ומבקשת טוסט, אבא מכין. הילדה לא אוכלת ומבקשת מעדן, האבא פותח את המעדן. הילדה לא אוכלת ומבקשת קורנפלקס עם חלב. אבא מגיש. הילדה לא אוכלת. סליחה מתי החופה? 
אלה רק כמה דוגמאות קטנות, אמיתיות, שראיתי במו עיני, של הורים ומבוגרים מודאגים,שמה הילד לא יאכל. אבל רגע, אוכל זה לא הכל בחיים. 

האם הייתם שולחים את ילדכם במסגרת בה דואגים רק לצרכים בסיסיים? אוכל, לינה וטמפרטורה נוחה? כנראה שלא.

הורים משקיעים את מרב זמנם וכספם בגידול הילדים, בחירת מטפלת, גן או בית ספר מלווה תמיד בבדיקה מקיפה של הערכים שהילד יקבל. משימת המבוגרים במסגרת החינוכית אינה רק להחזיר את הילד בחיים. משימתם כוללת גם הנגשת תוכן, מעשיר, מגרה, מלמד ומפתח. אז למה שזה מגיע להורים ואוכל נראה כי כל הערכים זזים הצידה ומפנים מקום להיסטריה וחרדה שמה הילד לא יאכל?

כשלמדתי הדרכת הורים הכל התחבר לי.
כיצד אנחנו, במו ידינו נותנים מקום משמעותי לאוכל, ומייצרים אצל הילדים אכילה רגשית. אנחנו, המבוגרים, מוותרים על גבולות, חינוך, אחריות וערכים נוספים במאבק על האוכל.

האם תוכלו לנחש מהו המשפט יוצא הדופן?
״הילד שלי בחיים לא יאכל את זה!״
״אם זה לא פיתה עם שוקולד הוא לא יאכל כלום בגן״
״עגבנייה לא נכנסת לו לפה״
״מול האייפד הוא יאכל הכל״

רמז: רק משפט אחד, משקף בעיה מולדת.

עגבנייה היא פרי, חמוץ, בעל טעם ייחודי מאוד. העגבנייה שייכת למשפחת הסולנים יחד עם פלפל, תפוח אדמה וחציל - מזונות שלא מתאימים לכל אחד והגוף יודע לפתח בחילה שתמנע את אכילת הפרי/ ירק. פרט לכך ומקרים של פוסט-טראומה מאכילת מאכל מקולקל, הפרעות והעדפות אכילה הינם מרכיב התנהגותי, שנרכש איך לא, בשנים הראשונות של חיינו.
כאשר אנו מותרים על גבולות והקניית הרגלי אכילה אנו מוותרים על אחריות והקשבה.

מחלות חדשות בעקבות אכילה לא מבוקרת 
רוב הילדים מכורים למתוק, לסוכר ובוא נודה באמת, גם אנחנו. זה קורה בגלל שבפעם הראשונה שהילד נופל, בוכה אנחנו מנחמים אותו עם משהו מתוק, סוכר מעובד. בשנים האחרונות אנחנו רואים ילדים שחולים במחלות של מבוגרים, מחלות שדור אחד אחורה היו מנת חלקם של מבוגרים בלבד. מחלות כמו, סוכרת, סרטן, מחלות לב, בעיות בשלד ושרירים, חוסר איזון הורמונלי ובעיות שיניים הם רק חלק קטן מהרשימה.
הגיע הזמן להשקיע אנרגיה גם בזה, בחרו את האסכולה המתאימה לכם. אין צורך לעבור לטבעונות, יש צורך לעבור לתזונה מבוססת בעיקר על מזון מהטבע (ירקות, פרות, קטניות, דגנים, אגוזים וזרעים) ויש צורך לחנך לבריאות וזה מתחיל בכל ארוחת ערב.


במאמר הבא נרחיב בנושא האכילה הרגשית, מדוע היא מתפתחת? וכיצד ניתן באמצעות כלי חשוב של הקשבה ותקשורת למגר את התופעה?